אישר
Hebrew
Root |
---|
א־שׁ־ר |
Conjugation
Conjugation of אישר \ אִשֵּׁר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | אישרתי \ אִשַּׁרְתִּי | אישרנו \ אִשַּׁרְנוּ | ||
second | אישרת \ אִשַּׁרְתָּ | אישרת \ אִשַּׁרְתְּ | אישרתם \ אִשַּׁרְתֶּם | אישרתן \ אִשַּׁרְתֶּן | |
third | אישר \ אִשֵּׁר | אישרה \ אִשְּׁרָה | אישרו \ אִשְּׁרוּ | ||
present | מְאַשֵּׁר | מְאַשֶּׁרֶת | מְאַשְּׁרִים | מְאַשְּׁרוֹת | |
future | first | אֲאַשֵּׁר | נְאַשֵּׁר | ||
second | תְּאַשֵּׁר | תְּאַשְּׁרִי | תְּאַשְּׁרוּ | תְּאַשֵּׁרְנָה1 | |
third | יְאַשֵּׁר | תְּאַשֵּׁר | יְאַשְּׁרוּ | תְּאַשֵּׁרְנָה1 | |
imperative | אַשֵּׁר | אַשְּׁרִי | אַשְּׁרוּ | אַשֵּׁרְנָה1 | |
notes |
|
Related terms
- אִשְׁרֵר ('ishrér)
Anagrams
- ראשי
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.