בניין

From the root ב־נ־ה‎ (b-n-). Compare Arabic بُنْيَان‎ (bunyān, “building”).

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /binˈjan/

בניין \ בִּנְיָן • (binyán) m (plural indefinite בניינים \ בִּנְיָנִים‎, singular construct בניין \ בִּנְיַן־, plural construct בנייני \ בִּנְיְנֵי־‎)

1. A building.

   ‏כמה אנשים גרים בבניין?‎‎ ― káma anashím garím babinyán? ― How many people live in the building?

   • Ezekiel 42:5:

     וְהַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנֹת קְצֻרוֹת כִּי־יוֹכְלוּ אַתִּיקִים מֵהֵנָה מֵהַתַּחְתֹּנוֹת וּמֵהַתִּכֹנוֹת בִּנְיָן׃‎

     v'hal'shakhót ha'elyonót k'tsarót ki-yokh'lú atikím meihéna meihatakhtonót umeihatikhonót binyán.

     Now the upper chambers [were] shorter: for the galleries were higher than these, than the lower, and than the middlemost of the building.[1]

2. Building, construction: the act of constructing.

   ‏פועל בניין‎ ― po'él-binyán ― a (male) construction worker

3. (grammar) A conjugation pattern; a construction.
4. (בִּנְיַן־‎, binyán-) Singular construct form of בניין \ בִּנְיָן‎‎.

• (building): מִבְנֶה‎ (mivné)