הגביל
Hebrew
Root |
---|
ג־ב־ל |
Conjugation
Conjugation of הִגְבִּיל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִגְבַּלְתִּי | הִגְבַּלְנוּ | ||
second | הִגְבַּלְתָּ | הִגְבַּלְתְּ | הִגְבַּלְתֶּם | הִגְבַּלְתֶּן | |
third | הִגְבִּיל | הִגְבִּילָה | הִגְבִּילוּ | ||
present | מַגְבִּיל | מַגְבִּילָה | מַגְבִּילִים | מַגְבִּילוֹת | |
future | first | אַגְבִּיל | נַגְבִּיל | ||
second | תַּגְבִּיל | תַּגְבִּילִי | תַּגְבִּילוּ | תַּגְבֵּלְנָה1 | |
third | יַגְבִּיל | תַּגְבִּיל | יַגְבִּילוּ | תַּגְבֵּלְנָה1 | |
imperative | הַגְבֵּל | הַגְבִּילִי | הַגְבִּילוּ | הַגְבֵּלְנָה1 | |
notes |
|
Anagrams
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.