הגדיל
Hebrew
Conjugation
Conjugation of הִגְדִּיל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִגְדַּלְתִּי | הִגְדַּלְנוּ | ||
second | הִגְדַּלְתָּ | הִגְדַּלְתְּ | הִגְדַּלְתֶּם | הִגְדַּלְתֶּן | |
third | הִגְדִּיל | הִגְדִּילָה | הִגְדִּילוּ | ||
present | מַגְדִּיל | מַגְדִּילָה | מַגְדִּילִים | מַגְדִּילוֹת | |
future | first | אַגְדִּיל | נַגְדִּיל | ||
second | תַּגְדִּיל | תַּגְדִּילִי | תַּגְדִּילוּ | תַּגְדֵּלְנָה1 | |
third | יַגְדִּיל | תַּגְדִּיל | יַגְדִּילוּ | תַּגְדֵּלְנָה1 | |
imperative | הַגְדֵּל | הַגְדִּילִי | הַגְדִּילוּ | הַגְדֵּלְנָה1 | |
notes |
|
References
Anagrams
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.