הטה
Hebrew
Root |
---|
נ־ט־ה |
Verb
הטה \ הִטָּה • (hitá) (hif'il construction)
Conjugation
Conjugation of הִטָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִטֵּיתִי | הִטֵּינוּ | ||
second | הִטֵּיתָ | הִטֵּית | הִטֵּיתֶם | הִטֵּיתֶן | |
third | הִטָּה | הִטְּתָה | הִטּוּ | ||
present | מַטֶּה | מַטָּה | מַטִּים | מַטּוֹת | |
future | first | אַטֶּה | נַטֶּה | ||
second | תַּטֶּה | תַּטִּי | תַּטּוּ | תַּטֶּינָה1 | |
third | יַטֶּה | תַּטֶּה | יַטּוּ | תַּטֶּינָה1 | |
imperative | הַטֵּה | הַטִּי | הַטּוּ | הַטֶּינָה1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.