חנון

From the root ח-נ-נ. Cognate with Arabic حَنُون‎ (kind, affectionate).

חַנּוּן • (khanún)

1. gracious, merciful, compassionate

• This adjective is nearly always used to describe God, and thus the feminine and plural forms are very rare.

חָנוּן • (khanún) (masculine plural חֲנוּנִים‎)

1. Passive participle of חָנַן‎ (khanán).
   • Maimonides, Mishnah commentary, introduction, translated:

     ‏חנוניו המה חנונים ומלומדיו הם מלומדים כמו שנאמר ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה׳ לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם‎

     (please add an English translation of this usage example)

חָנוֹן • (khanón)

1. infinitive absolute of חָנַן‎ (khanán).
   • Isaiah 30:19, with Young's Literal Translation:

     ‏חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ‎ ― khanón yokhn'khá l'kol za'akékha ― Pitying, He pitieth thee at the voice of thy cry

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ˈχnun/

חְנוּן • (khnún) m (plural indefinite חְנוּנִים‎, feminine counterpart חְנוּנִית‎)

1. A (male) nerd, a (male) geek.

   Synonym: לפלף‎

חָנוּן • (khanún)

1. A male given name.
   • 2 Samuel 10:1, with Young's Literal Translation:

     ‏וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו‎ ― vayimlókh khanún b'no takhtáv ― and Hanun his son reigneth in his stead