חרם
Hebrew
Noun
חֵרֶם • (ḥērem) m
- excommunication (act of excommunicating or ejecting), taboo, dedication, consecration
- Book of Joshua 6, 17:
- והיתה העיר חרם היא וכל־אשר־בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל־אשר אתה בבית כי החבאתה את־המלאכים אשר שלחנו
- The city and all in it shall be destroyed as a dedication to the Lord. Only Rahab the prostitute and all who are with her in the house shall live, for she hid the scouts we had sent.
- והיתה העיר חרם היא וכל־אשר־בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל־אשר אתה בבית כי החבאתה את־המלאכים אשר שלחנו
- Book of Joshua 6, 17:
References
Yiddish
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.