מבושים

Hebrew

Root
ב־ו־שׁ

Noun

מְבוּשִׁים (m'vushím) m pl

  1. genitals
    • Maimonides, Mishneh Torah, Sefer K'dushah, Isurei Bi'ah, Perek 21
      כג. ואסור לאדם שאינו נשוי לשלוח ידו במבושיו שלא יבוא לידי הרהור ואפילו מתחת טיבורו לא יכניס ידו שמא יבוא לידי הרהור ואם השתין מים לא יאחוז באמה וישתין ואם היה נשוי מותר ובין נשוי ובין שאינו נשוי לא יושיט ידו לאמה כלל אלא בשעה שהוא צריך לנקביו:
      (please add an English translation of this usage example)
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.