מוקש
Hebrew
Root |
---|
י־ק־שׁ |
Noun
מוֹקֵשׁ • (mokésh) m (plural indefinite מוֹקְשִׁים)
Conjugation
Conjugation of מוקש \ מֻקַּשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | מוקשתי \ מֻקַּשְׁתִּי | מוקשנו \ מֻקַּשְׁנוּ | ||
second | מוקשת \ מֻקַּשְׁתָּ | מוקשת \ מֻקַּשְׁתְּ | מוקשתם \ מֻקַּשְׁתֶּם | מוקשתן \ מֻקַּשְׁתֶּן | |
third | מוקש \ מֻקַּשׁ | מוקשה \ מֻקְּשָׁה | מוקשו \ מֻקְּשׁוּ | ||
present | ממוקש \ מְמֻקָּשׁ | ממוקשת \ מְמֻקֶּשֶׁת | ממוקשים \ מְמֻקָּשִׁים | ממוקשות \ מְמֻקָּשׁוֹת | |
future | first | אמוקש \ אֲמֻקַּשׁ | נמוקש \ נְמֻקַּשׁ | ||
second | תמוקש \ תְּמֻקַּשׁ | תמוקשי \ תְּמֻקְּשִׁי | תמוקשו \ תְּמֻקְּשׁוּ | תמוקשנה \ תְּמֻקַּשְׁנָה1 | |
third | ימוקש \ יְמֻקַּשׁ | תמוקש \ תְּמֻקַּשׁ | ימוקשו \ יְמֻקְּשׁוּ | תמוקשנה \ תְּמֻקַּשְׁנָה1 | |
imperative | — | — | — | —1 | |
notes |
|
See also
- מיקש \ מִקֵּשׁ (mikésh, “to plant mines”)
- מַקָּשׁ (makásh, “a key (of a keyboard)”)
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.