מחותן

The adjective and noun are from the verb. All are ultimately from the root ח־ת־ן‎ (kh-t-n).

מחותן \ מְחֻתָּן • (m'khután) (feminine מחותנת \ מְחֻתֶּנֶת‎, masculine plural מחותנים \ מְחֻתָּנִים‎, feminine plural מחותנות \ מְחֻתָּנוֹת‎)

1. (colloquial) Married. [Modern Hebrew]

מחותן \ מְחֻתָּן • (m'khután) m (plural indefinite מחותנים \ מְחֻתָּנִים‎, feminine counterpart מחותנת \ מְחֻתֶּנֶת‎)

1. A relative by the marriage of one's child; especially, the parent of one's child's spouse. [from Medieval Hebrew]

   ‏מר כהן ומר לוי מחותנים.‎‎

   már kohén umár leví m'khutaním.

   Mr. Cohen and Mr. Levy are related by the marriage of their children.

   ‏אולי נזמין את המחותנים לסעודת פורים.‎‎

   ulái nazmín ét ham'khutaním lis'udát púrim.

   Perhaps we will invite the parents of our child's spouse for the Purim meal.

מחותן \ מְחֻתָּן • (m'khután)

1. Masculine singular present participle and present tense of חותן \ חֻתַּן‎ (khután).

• “מְחֻתָּן, מחותן” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שֹׁשָן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ‎ (ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם)‎ (1984), →ISBN, volume 2 of 3 (ל to צ), →ISBN, page 670.