מיהר
Hebrew
Etymology
From the root מ־ה־ר
Conjugation
Conjugation of מיהר \ מִהֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | מיהרתי \ מִהַרְתִּי | מיהרנו \ מִהַרְנוּ | ||
second | מיהרת \ מִהַרְתָּ | מיהרת \ מִהַרְתְּ | מיהרתם \ מִהַרְתֶּם | מיהרתן \ מִהַרְתֶּן | |
third | מיהר \ מִהֵר | מיהרה \ מִהֲרָה | מיהרו \ מִהֲרוּ | ||
present | מְמַהֵר | מְמַהֶרֶת | מְמַהֲרִים | מְמַהֲרוֹת | |
future | first | אֲמַהֵר | נְמַהֵר | ||
second | תְּמַהֵר | תְּמַהֲרִי | תְּמַהֲרוּ | תְּמַהֵרְנָה1 | |
third | יְמַהֵר | תְּמַהֵר | יְמַהֲרוּ | תְּמַהֵרְנָה1 | |
imperative | מַהֵר | מַהֲרִי | מַהֲרוּ | מַהֵרְנָה1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.