מקביל

Hebrew

Root
ק־ב־ל

Adjective

מַקְבִּיל (makbíl) (feminine מקבילה, masculine plural מקבילים, feminine plural מקבילות)

  1. Parallel (to): having the same direction (as).

Noun

מַקְבִּיל (makbíl) m (plural indefinite מקבילים, singular construct מקביל־, plural construct מקבילי־)

  1. A parallel, a parallel line.
  2. A counterpart.
    • 2009 December 18, “הנשיא הטורקי נענה להזמנה לבקר בישראל” (hanasí haturkí na'aná l'hazmaná l'vakér b'yisra'él, “The Turkish president accepted an invitation to visit Israel”), news1.co.il:
      הנשיא הישראלי העניק את ההזמנה למקבילו הטורקי במהלך פגישה אישית []
      hanasí hayisra'elí he'eník et hahazmaná l'makbiló haturkí b'mahalákh p'gishá ishít []
      The Israeli president granted the invitation to his Turkish counterpart in the course of a personal meeting []

Verb

מַקְבִּיל (makbíl)

  1. Masculine singular present participle and present tense of הקביל (hikbíl).

Derived terms

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.