סימן

Hebrew

Etymology 1

From Ancient Greek σῆμα (sêma).

Noun

סִימָן • (simán) m (plural indefinite סִימָנִים‎, singular construct סִימַן־, plural construct סִימָנֵי־‎)

  1. A mark: an indication for reference or measurement.
  2. A sign
Derived terms

Etymology 2

From the root ס־מ־ן‎ (s-m-n) extracted from the above.

Verb

סימן \ סִמֵּן • (simén) (pi'el construction)

  1. to mark, indicate
  2. to gesture
    • 2010 July 11, Yoav Zitun (יואב זיתון), ‎ “הקשיש סימן לנהג המשאית, אבל נמחץ למוות” (hakashísh simén l'nahág-hamas'ít, avál nimkháts l'mávet, “The elderly man gestured to the truck driver, but was crushed to death”), in Ynet.
Conjugation
Conjugation of סימן \ סִמֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְסַמֵּן‎
  • action noun: סימון \ סִמּוּן‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first סימנתי \ סִמַּנְתִּי‎סימנו \ סִמַּנּוּ‎
second סימנת \ סִמַּנְתָּ‎סימנת \ סִמַּנְתְּ‎סימנתם \ סִמַּנְתֶּם‎סימנתן \ סִמַּנְתֶּן‎
third סימן \ סִמֵּןסימנה \ סִמְּנָה‎סימנו \ סִמְּנוּ‎
present מְסַמֵּן‎מְסַמֶּנֶת‎מְסַמְּנִים‎מְסַמְּנוֹת‎
future first אֲסַמֵּן‎נְסַמֵּן‎
second תְּסַמֵּן‎תְּסַמְּנִי‎תְּסַמְּנוּ‎תְּסַמֵּנָּה‎1
third יְסַמֵּן‎תְּסַמֵּן‎יְסַמְּנוּ‎תְּסַמֵּנָּה‎1
imperative סַמֵּן‎סַמְּנִי‎סַמְּנוּ‎סַמֵּנָּה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Anagrams

Yiddish

Etymology

From Hebrew סִימָן‎ (simán), from Ancient Greek σῆμα (sêma).

Noun

סימן • (simen) m, plural סימנים‎ (simonem)

  1. symbol, abbreviation
  2. sign, indication
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.