רבה
Hebrew
Root |
---|
ר־ב־ה |
Conjugation
Conjugation of רָבָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | רָבִיתִי | רָבִינוּ | ||
second | רָבִיתָ | רָבִית | רְבִיתֶם1 | רְבִיתֶן1 | |
third | רָבָה | רָבְתָה | רָבוּ | ||
present | רוֹבֶה | רוֹבָה | רוֹבִים | רוֹבוֹת | |
future | first | אֶרְבֶּה | נִרְבֶּה | ||
second | תִּרְבֶּה | תִּרְבִּי | תִּרְבּוּ | תִּרְבֶּינָה2 | |
third | יִרְבֶּה | תִּרְבֶּה | יִרְבּוּ | תִּרְבֶּינָה2 | |
imperative | רְבֵה | רְבִי | רְבוּ | רְבֶינָה2 | |
notes |
|
Noun
רַבָּה • (rabá) f (plural indefinite רַבּוֹת, singular construct רַבַּת־)
References
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.