רומם
Hebrew
Root |
---|
ר־ו־ם |
Verb
רוֹמֵם • (romém) (pi'el construction)
Conjugation
Conjugation of רוֹמֵם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | רוֹמַמְתִּי | רוֹמַמְנוּ | ||
second | רוֹמַמְתָּ | רוֹמַמְתְּ | רוֹמַמְתֶּם | רוֹמַמְתֶּן | |
third | רוֹמֵם | רוֹמְמָה | רוֹמְמוּ | ||
present | מְרוֹמֵם | מְרוֹמֶמֶת | מְרוֹמְמִים | מְרוֹמְמוֹת | |
future | first | אֲרוֹמֵם | נְרוֹמֵם | ||
second | תְּרוֹמֵם | תְּרוֹמְמִי | תְּרוֹמְמוּ | תְּרוֹמֵמְנָה1 | |
third | יְרוֹמֵם | תְּרוֹמֵם | יְרוֹמְמוּ | תְּרוֹמֵמְנָה1 | |
imperative | רוֹמֵם | רוֹמְמִי | רוֹמְמוּ | רוֹמֵמְנָה1 | |
notes |
|
Related terms
- הִתְרוֹמֵם (hitromém)
Conjugation
Conjugation of רוֹמַם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | רוֹמַמְתִּי | רוֹמַמְנוּ | ||
second | רוֹמַמְתָּ | רוֹמַמְתְּ | רוֹמַמְתֶּם | רוֹמַמְתֶּן | |
third | רוֹמַם | רוֹמְמָה | רוֹמְמוּ | ||
present | מְרוֹמָם | מְרוֹמֶמֶת | מְרוֹמָמִים | מְרוֹמָמוֹת | |
future | first | אֲרוֹמַם | נְרוֹמַם | ||
second | תְּרוֹמַם | תְּרוֹמְמִי | תְּרוֹמְמוּ | תְּרוֹמַמְנָה1 | |
third | יְרוֹמַם | תְּרוֹמַם | יְרוֹמְמוּ | תְּרוֹמַמְנָה1 | |
imperative | — | — | — | —1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.