שבר
Hebrew
Etymology 1
| Root |
|---|
| שׁ־ב־ר |
Compare Aramaic תְּבַר (təḇar), Arabic ثَبَرَ (ṯabara), Mehri توبر and Ugaritic 𐎘𐎁𐎗 (ṯbr, “to break”).
Noun
שֶׁבֶר • (shéver) m (plural indefinite שְׁבָרִים, singular construct שֶׁבֶר־) [pattern: קֶטֶל]
- break (a location where something has been broken)
- (Judaism) a medium-short blast on a shofar
- (archaic) food
- Genesis 43:2, with translation of Aryeh Kaplan:
- וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת־הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם
- vay'hí kaashér kilú leechól et-hashéver ashér hevíu mimitsráyim
- When they had used up all the supplies that they had brought from Egypt
- Genesis 43:2, with translation of Aryeh Kaplan:
Verb
שָׁבַר • (shavár) (pa'al construction, passive participle שָׁבוּר, passive counterpart נִשְׁבַּר)
- (transitive) to break (separate into pieces or create cracks in)
- (transitive) to break (cause to malfunction or stop working)
- (transitive, archaic) to obtain food
- Genesis 43:2, with translation of Aryeh Kaplan:
- שֻׁבוּ שִׁבְרוּ־לָנוּ מְעַט־אֹכֶל
- shuúvu shivru-lánu m'at-óchel
- Go back and get us a little food
- Genesis 43:2, with translation of Aryeh Kaplan:
Conjugation
Conjugation of שָׁבַר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | שָׁבַרְתִּי | שָׁבַרְנוּ | ||
| second | שָׁבַרְתָּ | שָׁבַרְתְּ | שְׁבַרְתֶּם1 | שְׁבַרְתֶּן1 | |
| third | שָׁבַר | שָׁבְרָה | שָׁבְרוּ | ||
| present | שׁוֹבֵר | שׁוֹבֶרֶת | שׁוֹבְרִים | שׁוֹבְרוֹת | |
| future | first | אשבור \ אֶשְׁבֹּר | נשבור \ נִשְׁבֹּר | ||
| second | תשבור \ תִּשְׁבֹּר | תִּשְׁבְּרִי | תִּשְׁבְּרוּ | תשבורנה \ תִּשְׁבֹּרְנָה2 | |
| third | ישבור \ יִשְׁבֹּר | תשבור \ תִּשְׁבֹּר | יִשְׁבְּרוּ | תשבורנה \ תִּשְׁבֹּרְנָה2 | |
| imperative | שבור \ שְׁבֹר | שִׁבְרִי | שִׁבְרוּ | שבורנה \ שְׁבֹרְנָה2 | |
| notes |
| ||||
Conjugation
Conjugation of שיבר \ שִׁבֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | שיברתי \ שִׁבַּרְתִּי | שיברנו \ שִׁבַּרְנוּ | ||
| second | שיברת \ שִׁבַּרְתָּ | שיברת \ שִׁבַּרְתְּ | שיברתם \ שִׁבַּרְתֶּם | שיברתן \ שִׁבַּרְתֶּן | |
| third | שיבר \ שִׁבֵּר | שיברה \ שִׁבְּרָה | שיברו \ שִׁבְּרוּ | ||
| present | מְשַׁבֵּר | מְשַׁבֶּרֶת | מְשַׁבְּרִים | מְשַׁבְּרוֹת | |
| future | first | אֲשַׁבֵּר | נְשַׁבֵּר | ||
| second | תְּשַׁבֵּר | תְּשַׁבְּרִי | תְּשַׁבְּרוּ | תְּשַׁבֵּרְנָה1 | |
| third | יְשַׁבֵּר | תְּשַׁבֵּר | יְשַׁבְּרוּ | תְּשַׁבֵּרְנָה1 | |
| imperative | שַׁבֵּר | שַׁבְּרִי | שַׁבְּרוּ | שַׁבֵּרְנָה1 | |
| notes |
| ||||
Alternative forms
- שיבר
Conjugation
Conjugation of שובר \ שֻׁבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | שוברתי \ שֻׁבַּרְתִּי | שוברנו \ שֻׁבַּרְנוּ | ||
| second | שוברת \ שֻׁבַּרְתָּ | שוברת \ שֻׁבַּרְתְּ | שוברתם \ שֻׁבַּרְתֶּם | שוברתן \ שֻׁבַּרְתֶּן | |
| third | שובר \ שֻׁבַּר | שוברה \ שֻׁבְּרָה | שוברו \ שֻׁבְּרוּ | ||
| present | משובר \ מְשֻׁבָּר | משוברת \ מְשֻׁבֶּרֶת | משוברים \ מְשֻׁבָּרִים | משוברות \ מְשֻׁבָּרוֹת | |
| future | first | אשובר \ אֲשֻׁבַּר | נשובר \ נְשֻׁבַּר | ||
| second | תשובר \ תְּשֻׁבַּר | תשוברי \ תְּשֻׁבְּרִי | תשוברו \ תְּשֻׁבְּרוּ | תשוברנה \ תְּשֻׁבַּרְנָה1 | |
| third | ישובר \ יְשֻׁבַּר | תשובר \ תְּשֻׁבַּר | ישוברו \ יְשֻׁבְּרוּ | תשוברנה \ תְּשֻׁבַּרְנָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
| ||||
Alternative forms
- שובר
Verb
שִׂבֵּר • (sibér) (pi'el construction)
- (intransitive) to wait
- Ruth 1:13, with translation of the King James Version:
- הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ
- halahén t'sabérna ád ashér yigdálu
- Would ye tarry for them till they were grown?
- Ruth 1:13, with translation of the King James Version:
Conjugation
Conjugation of שיבר \ שִׂבֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | שיברתי \ שִׂבַּרְתִּי | שיברנו \ שִׂבַּרְנוּ | ||
| second | שיברת \ שִׂבַּרְתָּ | שיברת \ שִׂבַּרְתְּ | שיברתם \ שִׂבַּרְתֶּם | שיברתן \ שִׂבַּרְתֶּן | |
| third | שיבר \ שִׂבֵּר | שיברה \ שִׂבְּרָה | שיברו \ שִׂבְּרוּ | ||
| present | מְשַׂבֵּר | מְשַׂבֶּרֶת | מְשַׂבְּרִים | מְשַׂבְּרוֹת | |
| future | first | אֲשַׂבֵּר | נְשַׂבֵּר | ||
| second | תְּשַׂבֵּר | תְּשַׂבְּרִי | תְּשַׂבְּרוּ | תְּשַׂבֵּרְנָה1 | |
| third | יְשַׂבֵּר | תְּשַׂבֵּר | יְשַׂבְּרוּ | תְּשַׂבֵּרְנָה1 | |
| imperative | שַׂבֵּר | שַׂבְּרִי | שַׂבְּרוּ | שַׂבֵּרְנָה1 | |
| notes |
| ||||
Alternative forms
- שיבר
Anagrams
- בשר
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.