שורש

Hebrew
Root
שׁ־ר־שׁ‎

Pronunciation

Noun

שורש \ שֹׁרֶשׁ • (shóresh) m (plural indefinite שורשים \ שָׁרָשִׁים‎ or שורשים \ שֳׁרָשִׁים‎, singular construct שורש \ שֹׁרֶשׁ־) [pattern: קֹטֶל]

  1. (botany) root (of a plant)
  2. (by extension) root (i.e. source, basis)
  3. (by extension, linguistics) root (e.g., a triliteral root) of a Semitic word
  4. (by extension, mathematics) root (e.g., square root)

Verb

שורש \ שֹׁרַשׁ • (shorásh) (pu'al construction, active counterpart שירש \ שֵׁרֵשׁ‎)

  1. to be rooted out
    • Job 31:8, with translation of the Jewish Publication Society:
      ‏אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ׃‎‎
      'ezr'á v'akhér yokhél v'tse'etsa'ái y'shoráshu.
      ʾezrəʿā wəʾaḥēr yōḵēl wəṣeʾĕṣāʾay yəšōrā́šū.
      Then let me sow, and let another eat; yea, let the produce of my field be rooted out.

Conjugation
Conjugation of שורש \ שֹׁרַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first שורשתי \ שֹׁרַשְׁתִּי‎שורשנו \ שֹׁרַשְׁנוּ‎
second שורשת \ שֹׁרַשְׁתָּ‎שורשת \ שֹׁרַשְׁתְּ‎שורשתם \ שֹׁרַשְׁתֶּם‎שורשתן \ שֹׁרַשְׁתֶּן‎
third שורש \ שֹׁרַשׁשורשה \ שֹׁרְשָׁה‎שורשו \ שֹׁרְשׁוּ‎
present משורש \ מְשֹׁרָשׁ‎משורשת \ מְשֹׁרֶשֶׁת‎משורשים \ מְשֹׁרָשִׁים‎משורשות \ מְשֹׁרָשׁוֹת‎
future first אשורש \ אֲשֹׁרַשׁ‎נשורש \ נְשֹׁרַשׁ‎
second תשורש \ תְּשֹׁרַשׁ‎תשורשי \ תְּשֹׁרְשִׁי‎תשורשו \ תְּשֹׁרְשׁוּ‎תשורשנה \ תְּשֹׁרַשְׁנָה‎1
third ישורש \ יְשֹׁרַשׁ‎תשורש \ תְּשֹׁרַשׁ‎ישורשו \ יְשֹׁרְשׁוּ‎תשורשנה \ תְּשֹׁרַשְׁנָה‎1
imperative ————1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Anagrams

Yiddish

Etymology

From Hebrew שורש \ שֹׁרֶשׁ‎.

Noun

שורש • (shoyresh) m, plural שורשים‎ (shorashem)

  1. (linguistics) Semitic root

Synonyms
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.