איחר
Hebrew
Root |
---|
א־ח־ר |
Conjugation
Conjugation of איחר \ אִחֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | איחרתי \ אִחַרְתִּי | איחרנו \ אִחַרְנוּ | ||
second | איחרת \ אִחַרְתָּ | איחרת \ אִחַרְתְּ | איחרתם \ אִחַרְתֶּם | איחרתן \ אִחַרְתֶּן | |
third | איחר \ אִחֵר | איחרה \ אִחֲרָה | איחרו \ אִחֲרוּ | ||
present | מְאַחֵר | מְאַחֶרֶת | מְאַחֲרִים | מְאַחֲרוֹת | |
future | first | אֲאַחֵר | נְאַחֵר | ||
second | תְּאַחֵר | תְּאַחֲרִי | תְּאַחֲרוּ | תְּאַחֵרְנָה1 | |
third | יְאַחֵר | תְּאַחֵר | יְאַחֲרוּ | תְּאַחֵרְנָה1 | |
imperative | אַחֵר | אַחֲרִי | אַחֲרוּ | אַחֵרְנָה1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.