מנה
Hebrew
Etymology
Root |
---|
מ־נ־ה |
Compare Aramaic מְנָא (mənā, “to count, to number”), Aramaic מַנְיָא (manyā, “mina”), Arabic مَنًى (manan, “fate, lot, destiny”) and Arabic مُنِيَة (muniya, “desire”)
Conjugation
Conjugation of מָנָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | מָנִיתִי | מָנִינוּ | ||
second | מָנִיתָ | מָנִית | מְנִיתֶם1 | מְנִיתֶן1 | |
third | מָנָה | מָנְתָה | מָנוּ | ||
present | מוֹנֶה | מוֹנָה | מוֹנִים | מוֹנוֹת | |
future | first | אֶמְנֶה | נִמְנֶה | ||
second | תִּמְנֶה | תִּמְנִי | תִּמְנוּ | תִּמְנֶינָה2 | |
third | יִמְנֶה | תִּמְנֶה | יִמְנוּ | תִּמְנֶינָה2 | |
imperative | מְנֵה | מְנִי | מְנוּ | מְנֶינָה2 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.